פעימה ברשת

במשך עידנים, פילוסופים אנשי רוח ומדענים, הרהרו בקיומו של שדה אנרגיה המחבר בין כל דבר ביקום, או האם כל הדברים נפרדים ביסודם.

התודעה, כצורה של אנרגיה, מצייתת עדיין לחוקי הפיזיקה. תגליות פורצות דרך בתחום זה גילו כי תודעה קולקטיבית ניתנת למדידה ויש לה את הכוח לשנות את המציאות. דרך הבנה זו אנו יכולים להתחבר לזיכרון הזמן הקולקטיבי של כולנו, עבר, הווה, עתיד.

ניתן לדמות את התודעה לחלקיקי אור המתחברים לשדה האלקטרומגנטי של היקום. החיבור המרתק בין חלקיקי האור מאפשר להם להיות קשורים זה לזה באופן בלתי ניתן להפרדה, כאשר שינוי באחד, גורם לשינוי בחלקיק השני, ללא קשר למרחק ביניהם.

כאשר שני פוטוני אור נשזרים זה בזה, נוצר חיבור מידי. ללא קשר למרחק, מקום וזמן, התודעה יכולה להשפיע על שדה האנרגיה מנקודה אחת לאחרת. משמעות הדבר היא שחיינו יכולים להיות מושפעים מאנרגיה הנעה מנקודת זמן אחת לאחרת, בכל מקום בעולם.

הלב מיצר תדר חשמלי מגנטי, ושולח אותו החוצה מהגוף בכל הכיוונים. התדר מכיל את כל אורכי הגל שלנו, הכוללים בין השאר חותמת רגשית של מה שאנו חשים באותו הרגע. הלב שולח יותר מסרים ופקודות למוח מאשר להיפך והפקודות מהלב משפיעות לא רק על מצב רגשי אלא גם על כישורים מנטליים, נפשיים. הלב שלנו מוקף בשדות חשמליים ואלקטרומגנטיים, הניתנים למדידה, ומזכירים מבנה של "טורוס" (אנרגיה מעגלית המזכירה סופגנייה עם חור במרכזה). השדות הללו, נוצרים כאשר אנו חווים רגשות שונים, והם מוקרנים מהלב החוצה, ומשתרעים הרבה מעבר לגבולות הגוף. כלי מדידה עכשוויים, מודדים את החשמליות והמגנטיות המוקרנות משדות הלב, עד לטווח של 2.5 מטר מסביב לגוף (לאזור שמכונה ה"הילה"), אך הסברה היא שהם רחבים בהרבה. למעשה מדענים מעריכים כי השדה שמוקרן מהלב, משתרע לאורך קילומטרים רבים ברמה הפיזית, וברמה הקוונטית, הוא אינסופי. כאשר אנו נמצאים בחדר עם אנשים נוספים, שדות הלב שלנו מתערבבים זה בזה, וזו אחת הסיבות לכך שאנו מסוגלים לחוש אנרגטית, חלק ממה שקורה לאנשים סביבנו.

כאשר נוצרת לכידות בין הלב, מוח, לנשמה נוצרת הרמוניה קולקטיבית המשפיעה על הפרט ועל קבוצות גדולות יותר במרחב, אשר מושפעת כל הזמן מגורמי אנרגיה חיצוניים ופנימיים כאחד. השפעות חיצוניות יכולות לנוע בין אירועים בתדירות נמוכה, כגון חרדה או כעס, לגירויים גבוהים ועדינים יותר, כגון מוזיקה מרוממת רוח או השראה יצירתית מהטבע. השפעות פנימיות כוללות רגשות, מחשבות, זיכרונות, דימוי עצמי, קונפליקטים, פחדים וחרדות.

ההבנות החדשות אינן המצאה חסרת בסיס או הזיה של חובבי העידן החדש. לכל תינוק בן יומו יש יכולת מולדת לראות את האור של האחר, אך התרבות המודרנית סוגרת יכולת זו בגיל צעיר מאוד. יש אנשים שמחזירים לעצמם את היכולת הזו בשלב מאוחר יותר בחיים, בעוד שמעטים לא מאבדים אותה לעולם.  

ברוב המקרים, אנו מושפעים מהאירועים האנרגטיים המתרחשים בסביבתנו הקרובה, אירועים קולקטיבים יכולים "להדביק" אותנו, ולהוביל לתחושות פתאומיות של חרדה, עייפות, כאבי ראש, כאבי בטן או לחילופין להרגשות חיוביות של אחדות, תקווה, שמחה ועוד.

ככל שהאדם מחובר יותר למהותו האמיתית, כך הוא נעשה קשוב יותר לנפשו ולמרכיבים השונים של חייו הפנימיים. חיבור זה מאפשר לחשוף בהדרגה את התוכנית ואת הסיבות שבגללן בחרה הנשמה בגוף הפיזי ואת המטרות שהציבה לעצמה בתקופת החיים הנוכחית.

ככל שאדם מחובר יותר לייעודו ולדרכו הרוחנית, כך גדלה ההזדמנות שלו להתפתח ולהתקדם במסע שיאפשר לנשמתו להשלים את משימותיה בפעימה הנוכחית ולהמשיך במסעה ברחבי העולמות העליונים.

כשארז החל לחקור את האנרגיה הקולקטיבית, הוא חווה הבנה עמוקה שאנו, משמשים כצינור לזרימת אנרגיה מהמישורים הגבוהים למישורים הנמוכים יותר. הוא ראה את בני אדם כג'יירוסקופים ששומרים על איזון תנועת החלקיקים סביבם, ומשדרים דרך אנטנות שתוכננו בקפידה כדי להעביר את תנועת הגלים. בעיקרו של דבר, הוא מאמין שמטרת הבריאה היא לסנכרן את הלוגריתם המספרי המורכב על גבי השעון הקולקטיבי של האדם הפרטי לשעון הקולקטיבי של האנושות כולה, ובכך ליצור תנועה ספירלית מתרחבת ומסונכרנת.

אנרגיה חדשה זו, המתעלה על ההבנה המדעית הקונבנציונלית, יכולה להיות מתוארת כגל או דופק, ארז מכנה אותה  "פעימה ברשת". זו פעימה בתוך רשת כלי הדם ופעימות הלב הקוסמיות, המתיישרות עם הלב האינדיבידואלי. הצורה האולטימטיבית של אנרגיה חדשה זו היא בתצורת הטורוס – גליל עגול העוטף את כדור הארץ, מתכווץ בקוטב הצפוני ומתרחב בקוטב הדרומי.

מבנה הטורוס נפוץ בכל רחבי היקום, מחלקיקי האטום ועד למרחבים העצומים של הגלקסיה שלנו והיקום, ומקיף אפילו ממדים ועולמות מקבילים.

גילוי תנועת הפעימה התרחש אצל ארז בילדותו, הזיכרון הראשון שלו נכח כבר בגיל 7 שהוא רואה לראשונה שזירה של חוטי אור בין שני ידיו ובתוך המבנה שנוצר, הוא ראה צורות גאומטריות.

המראות הללו הלכו והתעצמו ככול שארז היה בהכרה מלאה שהוא חלק פעיל בתוך הפעימה הקולקטיבית שהדריכה אותו והביאה אותו לנקודה שבה היה יכול להרגיש איזון בין המציאות ההכרתית הארצית לבין זו שנכחה וחיברה את האור לחומר ולצורה.

בהדרגה, ארז גילה את היכולת שלו לחבר בין אנשים. הוא עושה זאת בדרכים שונות אם במדיטציה או בחיבור מסיבי בהתכנסויות קולקטיביות גדולות כדוגמת צפירת ימי הזיכרון, כאשר מאות משתתפים מתחברים ומרגישים את הפעימה בכל הרבדים בגוף בנפש ובנשמה.

בהשראת הבנה חדשה זו, ארז ייסד את תנועת "פעימה ברשת" – פלטפורמה שמעצימה אנשים לחפש איזון בתוך עצמם תוך שליחה קולקטיבית של גל השפעה מיטיבה, אחדות, חמלה וריפוי למעגלים רחבים יותר.